למדברים כלבית ניסיון רב בהדרכת כלבנות טיפולית, יצירה והוצאה לפועל של תכניות רבות ומגוונות בכלבנות טיפולית והכשרה וליווי של סטודנטים לכלבנות טיפולית. המדריכים והכלבים שלנו מוסמכים ובעלי ניסיון ועוברים ליווי מקצועי שוטף. תוכניות הכלבנות הטיפולית של מדברים כלבית הן ייחודיות, יצירתיות, חווייתיות ומוכוונות מטרה ועל כן מוכיחות את עצמן בתוצאות שהן משיגות.
התכניות שלנו מאושרות על ידי משרד החינוך ומועברות במוסדות שונים ברחבי הארץ בהצלחה רבה.
אני מזמינה אתכם לנסות אותנו. אתם תודו לי על זה
לקבלת מידע נוסף או סתם לכשכש צרו קשר בכל דרך שנוחה לכם..

The post כלבנות טיפולית – מה זה בעצם? appeared first on מדברים כלבית.

 סקרנו אתכם? צרו קשר!

אנחנו מדברים גם בעברית…

The post קוראים כלבית appeared first on מדברים כלבית.

The post פעילויות כלבנות חווייתיות appeared first on מדברים כלבית.

הצלחנו לעניין אתכם? נשמח לשוחח!
אנחנו מדברים גם בעברית…

The post כלבנות משקמת appeared first on מדברים כלבית.

רוצים לשמוע עוד? דברו איתנו!

אנחנו מדברים גם בעברית…

The post כלבנות טיפולית appeared first on מדברים כלבית.

בישראל ישנם כלבים עזובים רבים. עמותות רבות מלאות עד אפס מקום וכלבים המועמדים להמתה רק בגלל שאין להם בית.. אז אם הכלב שלכם מיועד להיות כלב בית – עשו מעשה טוב, ובחרו לאמץ כלב!

בחרתם לאמץ? כל הכבוד!

כשמאמצים כלב פעמים רבות הוא מגיע ככלב בוגר ולא כגור ובדרך כלל אין לנו את המידע הרלוונטי עליו –  היכן נולד וחי, באיזה גיל הופרד מאימו, מהם המאפיינים הגנטיים שלו ועוד, מה שהופך את האימוץ לסוג של הימור. לא כל כלב יתאים לכל משפחה ולכל סגנון חיים ואנו יכולים לשפר את סיכויי "ההימור" להצליח.

הנה מספר המלצות שיכולות למזער את האפשרות של אימוץ כלב לא מתאים:

1. בחרו בעמותה או משפחת אומנה בה תנאי החזקת הכלבים סבירים מבחינת גודל התאים וניקיונם, כמות הכלבים בכל תא, אופן האכלת הכלבים וכדומה (פשוט לכו למספר עמותות והשוו בין התנאים, או התייעצו עם גורם מקצועי שימליץ).
2. נסו לברר את ההיסטוריה של הכלב, במידה וידועה. לתנאי המחיה של הכלב והיסטורית החיים שלו (גם אם קצרה היא) השפעה רבה על האופי והטמפרמנט שלו גם ככלב בוגר. נרצה שההיסטוריה שלו תהיה כמה שיותר ידועה וכמה שפחות טראומטית (למשל, כלב שהופרד מאימו רק אחרי גיל 6-8 שבועות, כלב שחי בבית ולא ברחוב וכדומה).
3. בקשו לקחת את הכלב לתקופה זמנית המוגדרת כאומנה, על מנת לוודא שהוא אכן מתאים (מצב בו לכלב בעיות התנהגות שעלולות לסכן את בני הבית או להגביל את חייכם במידה מסוימת, ייחשב כאי התאמת הכלב).
4. לבסוף, ערכו לכלב המיועד "מבחן" קצר בטרם תחליטו סופית לאמצו.

מה תבדקו ב"מבחן"?

1. סוציאליות של הכלב – תגובת הכלב לנוכחות שלכם – האם הכלב מתקרב ומביע עניין או נמנע? מתרחק? נובח? אולי אדיש לנוכחותכם? איך יחסו אל הילדים שלכם? (כמובן שנעדיף כלב חברותי, בעיקר במצב בו יש ילדים בבית)
2. תגובת הכלב למגע – האם מאפשר לכם לגעת בו בכל חלקי גופו (זנב, ראש, בטן, כפות רגליים קדמיות)? האם מתענג על המגע ומבקש בגופו שתמשיכו או מתרחק בתגובה למגע (או חמור מכך- נוהם/ מנסה לנשוך)?  (לא נרצה שלכלב תהיה רתיעה או הימנעות ממגע).
3. תגובת הכלב לנוכחות של אוכל – האם נוהם כשמנסים לגעת באוכל שלו או שמאפשר ללא תגובה? האם תוקף כלבים אחרים בנוכחות האוכל? נסו לדלות מידע זה גם מעובדי העמותה שמכירים את הכלב. (לא נרצה שלכלב תהיה תוקפנות בגלל מזון).
4. רמת יצרים ואנרגיה – נסו לשחק איתו בכדור/ צעצוע- האם מביע עניין? רודף? האם מתעייף מהר? (נרצה להתאים את רמת האנרגיה לבני הבית – למשל, כלב המיועד לזוג קשישים רצוי ויהיה בעל אנרגיות נמוכות).
5. נסו ללמוד מעט על שפת הגוף הכלבית לפני המפגש עם הכלב ולזהות אותה בעת המפגש – האם הכלב מציג סימני לחץ (למשל, ליקוק שפתיים מרובה)? אולי סימני פחד (כיווץ הגוף, הסטת מבט, זנב בין הרגליים)? דומיננטיות (חסימות פיזיות עם הגוף שלו, דריכות על הרגליים שלכם, ניסיון להיות "גבוה" יותר מכם)? (נעדיף לבחור בכלב שמציג שפת גוף יותר משוחררת ושמחה (גוף רפוי, זנב בגובה בינוני, אפילו מכשכש ב"שמחה", יצירת קשר עין שאינו נוקשה, אולי אפילו קידות משחק ..)
6. קריטריון אחרון הוא יחסו של הכלב אל כלבים אחרים (רלוונטי לכל מפגש ברחוב עם כלב ועל אחת כמה וכמה אם יש לכם כלב נוסף בבית). זאת תוכלו לראות על ידי יחסו לכלבים האחרים בעמותה הבא איתם במגע וגם לשאול מפורשות את עובדי המקום.

בכל זאת בחרתם לקנות כלב?                         

כמה מילים על קניית כלבים: על פי רוב, כלבים שנמכרים הם כלבים גזעיים (אחרת אין הצדקה לשלם עליהם, למעט כמובן סל אימוץ או דמי רצינות סמליים).

ההתאחדות הישראלית לכלבנות מרכזת את נושא הגידול וההרבעה של הכלבים הגזעיים ומפקחת על בתי הגידול שיבצעו המלטות מבוקרות ויגדלו את הכלבים בתנאים הולמים. ניתן לברר מולם על בתי גידול מאושרים ועל המלטות קרובות. כלב שייקנה מבית גידול מאושר על ידי ההסתדרות הישראלית לכלבנות יהיה כלב מתועד.

ישנם כלבים גזעיים שנמכרים בבתי גידול שאינם מפוקחים על ידי ההסתדרות הישראלית לכלבנות. לכן, אין ביכולתנו לדעת מהם תנאי ההמלטות והגידול של הכלבים שם והסכנה היא שיהיו "מטחנות גורים" כלומר, בתי גידול שמבצעים המלטות רבות ובדרכים לא הומאניות ותנאי הגידול של הכלבים שם איננו נאות. כמו כן, יש יותר סיכוי למחלות גנטיות בגלל חוסר הפיקוח. כמובן שלא כל מי שמוכר כלב גזעי שאינו מתועד הוא בהכרח חלק ממטחנת גורים, אך לצערנו, מטחנות גורים קיימות ולא היינו רוצים לתת להם יד.

כאשר אנו קונים כלב גזעי מבית גידול, קל לנו יותר לדעת למה לצפות ממנו – מגודלו, בריאותו, אופיו והטמפרמנט שלו. כמו כן, יש סיכוי גדול יותר שנדע את ההיסטוריה של הכלב, תנאי מחייתו ואת המאפיינים הגנטיים שלו (כך שאם נדע שאימו היתה תוקפנית, כנראה שלא נרצה לקחת את הגור, שכן התוקפנות יכולה להיות גנטית ולעבור גם אל הגור).

עניין זה חשוב אף יותר כאשר הכלב מיועד להיות כלב עבודה (למשל כלב שירות או כלב תרפיה) ואנו זקוקים למאפיינים ותכונות מאוד מסוימות מהכלב.

גם במקרה של קנייה, עדיין אפשר לטעות ולבחור כלב שאיננו מתאים, אך יש ביכולתנו להגדיל את הסיכוי לבחירה נכונה ומתאימה. 

מספר המלצות לקנייה "בטוחה" יותר של כלב:

1. בחרו  מראש את הגזע אותו הייתם רוצים לקנות – לכל גזע מאפיינים אחרים. חקרו על הגזע וודאו שהוא מתאים לייעוד שלו ולסגנון החיים שלכם. למשל, אדם עם אלרגיה לכלבים יצטרך לבחור בגזע היפואלרגני כגון פודל או שיצו. או, אדם שרוצה לשלב את הכלב בפעילויות ספורט שלו כגון ריצה או רכיבת אופניים, לא יוכל לבחור בגזע בולדוג צרפתי שלא מסוגל לקיים פעילות גופנית רבה מדיי.
2. לאחר שבחרתם את הגזע, בררו מיהם המגדלים של הגזע בארץ. קנו רק ממגדל מוכר ואמין שקיבלתם עליו חוות דעת מקצועית טובה. התייעצו בנידון עם גורם מקצועי נטול אינטרסים.
3. הזמן האופטימלי לניתוק גור מאימו והעברתו לביתו החדש הוא בגיל 6-8 שבועות. הקפידו לא לקחת את הגור לפניכן או אחריכן, וודאו עם המגדל שהגור שהה עד זמן זה בחברת אימו ואחיו. אחרת הוא עלול לפתח בעיות התנהגות וקווי אופי בעייתיים.
4. בקשו מהמגדל לבחור את הגור מבין כל הגורים בשגר, וזאת לאחר שתבצעו לגורים "מבחן" קצר בדומה למבחן שנבצע לפני אימוץ ובו נבדוק:

1. סוציאליות של הכלב 2. תגובת הכלב למגע 3. תגובת הכלב לנוכחות של אוכל 4. רמת יצרים ואנרגיה  5. שפת גוף נכונה 6. יחסו אל הכלבים האחרים בשגר (האחים שלו).

על מנת להגדיל את הסיכוי לבחירה יותר מושכלת ומותאמת למשפחה, כדאי להיעזר במאלף מקצועי שיתלווה אליכם לאימוץ או לקנייה.

צירוף חבר חדש למשפחה שיעשה בצורה מקצועית ואחראית יימנע אכזבות ומפחי נפש לכל הצדדים ויהפוך את החוויה להרבה יותר מהנה ומוצלחת!

*בתמונה השמאלית אפשר לראות את המשפחה שלי שאני בחרתי

בהצלחה רבה בבחירה שלכם!  ותתחדשו!!

The post משפחה כן בוחרים appeared first on מדברים כלבית.

באחד מימי הסתיו הלא מאוד חמים, יצא בן זוגי לרכיבת שטח עם קצח. קצח היא כלבה אנרגטית, אבל זו היתה הפעם הראשונה שהיא יצאה לפעילות מן הסוג הזה. הכוונה היתה טובה כמובן – לצרפה לפעילות משותפת שתפרוק לה אנרגיות. בדרכם בשטח, הם עשו עצירת שתיה והמשיכו בדרכם. בסיום המסלול גילינו כי קצח המתנשפת נפצעה מהריצה בכפות רגליה ועל כן פנינו לווטרינר. הווטרינר כלל לא הוטרד מכפות רגליה ושאל מדוע היא מתנשפת כך. במקצועיות רבה, מדד לקצח חום וגילה שחום גופה היה גבוה ומסוכן – 43 מעלות צלזיוס (חום גוף תקין של כלב הוא בין 38 ל39 מעלות צלזיוס).

למזלנו, הגענו בזמן (כמה דקות אח"כ ייתכן והיה מאוחר מדיי לעשות משהו) ולווטרינר טוב שזיהה מיד את המצב. הווטרינר מיד שפך על קצח מים קרים, הדליק מולה מאוורר וחיבר לה נוזלים.

אז הסתבר לנו שקצח חטפה מכת חום מהפעילות המאומצת שלא התאימה לה.

אלו היו רגעים מורטי עצבים שבהם התחננו אליה שתילחם ותתקרר ושפשוט תחזור לעצמה. לאחר דקות ארוכות, הגיבורה שלנו עשתה את זה. כמובן שהיא עדיין היתה מאוד חלשה. על הרגליים הפצועות בכלל לא יכלה לדרוך ותצטרך עוד כמה ימים עד להחלמה מלאה של הרגליים. אבל היא יצאה מזה!

ולמה אני כותבת על זה? כי עשינו טעות וקצח שילמה עליה ובנס זה נגמר כמו שזה נגמר, לכן חשוב לי להעלות את המודעות כדי שדבר כזה לא יקרה לאחרים.

בעלי כלבים יקרים,

*  התאימו את הפעילות לרמת המסוגלות של הכלב – רמת המסוגלות שלו נקבעת ע"פ הגזע שלו (כך למשל, גזעים פחוסי אף כגון פאג סיני, פאקינז, בולדוג צרפתי חווים קשיי נשימה ועל כן פעילות מאומצת בהחלט לא מתאימה להם), הפעילות היומיומית אליה הורגל (הכושר שלו) והרמת האנרגיה שלו. ואם יש ספק כלשהו, בטלו את הפעילות.

*  בנו סרגל מאמצים הדרגתי.- בדיוק כפי אנחנו לא נרוץ מרתון מבלי להתאמן בהדרגה, החל מהקילומטר הראשון – כך עלינו לעשות גם עם הכלבים.

*  מכת חום לא נגרמת בהכרח ממזג אויר חם והכנסת נוזלים לגוף (שתיה) איננה מספיקה על מנת לקרר את הגוף. בצעו עצירות ממושכות במהלך הפעילות להורדת חום הגוף, כולל הרטבת גופו של הכלב ושתיית מים.

*  זכרו שהכלב רץ בלי נעליים – חיכוך ממושך של כפות הרגליים במשטח גס או חם עלול לפצוע אותן.

* העובדה שהכלב ממשיך בפעילות איתנו איננה סימן לכך שהוא מסוגל – כלב לא יעצור ויעזוב את בעליו עד שיהיה באמת באפיסת כוחות מסכנת חיים. אל תחכו לכך!

* מכת חום היא עלייה של חום הגוף מעבר ל40 מעלות צלזיוס ועלולה לפגוע במערכות הגוף עד לכדי מוות. אם יש חשש קל למכת חום, הגיעו למרפאה הכי מהר שתוכלו. הזמן במקרה הזה הוא גורם קריטי להצלת חיי הכלב.

שמרו על הכלבים שלכם! הם לא אומרים לנו שכואב להם.. הם לא יודעים להתלונן

שתהיה פעילות נעימה ובטוחה – והעיקר הבריאות!

The post על סרגל מאמצים ושמירה על הכלבים שלנו.. appeared first on מדברים כלבית.